ב"ה
פרק סב
רבי אליעזר בן יעקב.
אחד התנאים בדור החורבן, שזכה לראות את בית המקדש ולהאריך ימים, הוא רבי אליעזר בן יעקב.
את פרקו נחלק לשניים, בפרק הזה על תולדות חייו ובפרק הבא על משנתו.
הגמרא במסכת יבמות דף מ"ט ע"ב מספרת:
שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. ומפרש רש"י: משנת רבי אליעזר ב"י קב ונקי - קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה [או בברייתא]: ונקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו:
וכן בגמרא מסכת גיטין דף סז: דתניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים... משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי.
עדויותיו על בית המקדש
רבי אליעזר בן יעקב שזכה לראות את בית המקדש השני, תיאר במסכת שלימה את מבנה הבית, הלא היא מסכת מידות, וכמו שהגמרא מגיעה למסקנה זו במסכת יומא דף טז:
אמר רב הונא, מי התנא ששנה את מסכת מדות, רבי אליעזר בן יעקב היא, שהרי שנינו:
עזרת נשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, וארבע לשכות היו בד' מקצועותיה, ומה היו משמשות? . . מערבית דרומית אמר ר"א בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת . . ומזה שאומר על זה שכחתי, משמע שאת כל השאר הוא שנה.
ממשיכה הגמרא ואומרת שאכן כך מסתבר, שרבי אליעזר בן יעקב הוא זה ששנה את מסכת מידות, ומביאה ראיה מגובהו של בית המקדש שזה מתאים לשיטת רבי אליעזר בן יעקב.
אמו הייתה בת כהן, כפי שמופיע במשנה במסכת מדות בתחילתה:
איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר הבית, שלום עליך. ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו. ורשות היה לו לשרוף את כסותו. והם אומרים מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין, שישן לו על משמרו.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן, ושרפו את כסותו.
מצינו גם במקומות נוספים עדויות שהעיד רבי אליעזר בן יעקב על בית המקדש:
במסכת יומא דף לח במשנה: מעיד על שער ניקנור שהיה מנחושת מזוקקת ולכן הייתה נראית הנחושת כזהב.
ובמסכת ערכין פרק ב, מעיד על הלויים הצעירים בבית המקדש: רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין עולין למנין, ואין עומדים על הדוכן, אלא בארץ היו עומדין, וראשיהן מבין רגלי הלוים, וצוערי הלוים היו נקראין.
ובמסכת מדות פרק ב משנה ו: מעיד על השערים ועל עזרת ישראל ועזרת כהנים.
ובסיום פרק שמיני במסכת פסחים בירושלמי: אליעזר בן יעקב אומר איסרטיוטות - חיילים רומאים - היו שומרי צירין בירושלם וטבלו ואכלו פסחיהן לערב – התגיירו ואכלו בלילה קרבן פסח.
סיפור על אישיותו
הירושלמי בסוף מסכת פאה מספרת סיפור מיוחד על רבי אליעזר בן יעקב:
פעם בא עיור לעירו של ר' אליעזר בן יעקב. ישב ר' אליעזר בן יעקב על ידו. אמרו בני עירו: אילולא שאדם גדול הוא עיור זה, לא היה ר' אליעזר בן יעקב יושב לידו. נתנו לו פרנסתו בכבוד. אמר להם העיור: במה זכיתי לכך? אמרו לו: ראינו שר' אליעזר בן יעקב ישב לצדך. התפלל עליו תפילה זו: אתה גמלת חסד עם מי שנראה ואינו רואה, זה שרואה ואינו נראה יקבל פיוסך ויגמול לך חסד.
ובמדרש שיר השירים רבה מסופר שהיה חי לאחר תקופת מרד בר כוכבא, אז הסנהדרין עברה לעיר אושא שבגליל:
בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא ואלו הן: ר' יהודה ורבי נחמיה רבי מאיר ור' יוסי ורבי שמעון בר יוחאי, ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב. שלחו אצל זקני הגליל ואמרו: כל מי שהוא למד יבא וילמד, וכל מי שאינו למד יבא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון. כיון שהגיע זמנם להפטר אמרו: מקום שנתקבלנו בתוכו אנו מניחים אותו ריקם?
. . נכנס רבי אליעזר בן יעקב ודרש: (דברים כ"ז) וידבר משה והכהנים והלוים אל כל ישראל לאמר: הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם. וכי היום קבלו התורה, והלא כבר ארבעים שנה שקבלו את התורה ואת אמרת היום הזה?! אלא מלמד, כיון ששנה להם משה את התורה וקבלוה בסבר פנים יפות, העלה להם הכתוב, כאלו קבלוה היום מהר סיני. לכך נאמר: היום הזה נהיית לעם, לה' אלהיך. ואתם אחינו בני אושא שקבלתם רבותינו בסבר פנים יפות על אחת כמה וכמה!
ובירושלמי מסכת חגיגה ג מסופר שהיה בין שבעת החכמים שהיו בעיבור השנה:
מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון ומי היו רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ור"ש רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב ורבי יוחנן הסנדלר.
ובמסכת בבא בתרא דף י: ר' אליעזר בן יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליה כר' חנניא בן תרדיון.
זמן חייו
מהמקורות דלעיל מצינו מצד אחד שרבי אליעזר היה חי בתקופת בית המקדש השני ואף העיד עליו, לאידך מצינו שהיה בדור של תלמידי רבי עקיבא, כפי שמסופר שהיה באושא, ואף חלק בכמה מקומות על רבי מאיר ועוד.
לכן יש דיון שלם בין כותבי תולדות התנאים, אם היו שניים או אחד, יש שמצדדים שהיה תנא אחד שהאריך ימים מעל מאה שנה, ויש שמציינים שהיו שני רבי אליעזר בן יעקב. ונכתב על זה רבות כפי שמציין הרב היימן בספרו.
זכינו ובשיחת שבת פרשת בחוקותי תשמ"א הרבי בירר באריכות את זמן חייו של התנא רבי אליעזר בן יעקב:
מצינו בספרים בירור אודות זמן פעולתו, מצד אחד משמע שהיה בדור התנאים שבזמן החורבן, שהרי כתוב בגמרא, "שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי", מכאן משמע שהיה לפני בן עזאי, שהרי אם היה בזמנו הוא לא יכול להעיד על משנתו, שהרי היא לא הסתיימה ויכולה עוד להשתנות. ובן עזאי היה מתלמידי רבי עקיבא הראשונים, אם כן משמע מכך שרבי אליעזר בן יעקב הוא מהתקופה שלפני תלמידי רבי עקיבא.
ובמיוחד שמצינו שהיה בזמן בית המקדש השני, כמו שכתוב במסכת מידות: רבי אליעזר בן יעקב אומר, פעם אחת מצאו את אחי אמא (שהיה כהן) ישן (בבית המקדש), ושרפו את כסותו.
ולאידך משמע שהוא היה אחד מתלמידי רבי עקיבא האחרונים, שהרי במשנה בפרקי אבות שבו מוזכר רבי אליעזר, הוא מובא במשנה אחת עם רבי יוחנן הסנדלר, ורבי יוחנן היה מתלמידי רבי עקיבא, אם כן משמע שגם הוא מתלמידי רבי עקיבא. ורבי עקיבא היה כבן שבעים בזמן חורבן בית המקדש, כמוכח מהסיפור של בן כוזיבא ומלחמתו שהיו אחרי החורבן, והסיפור של עשרה הרוגי מלכות, שרבי עקיבא היה אחד מהם, ואם רבי אליעזר בן יעקב הוא תלמיד רבי עקיבא, משמע שהוא היה בדור מאוחר מהחורבן.
ודוחק גדול לומר שהוא היה מאריך ימים כל כך, כי אם כן יוצא שהוא היה בשנות העשרה לחייו כשנאמר עליו משנתו "קב ונקי", ועשו על פיו בזמן בית המקדש ולאידך הוא אחד מתלמידי רבי עקיבא?
ממשיך הרבי: יש אומרים שיש שני רבי אליעזר בן יעקב, אחד שהיה בזמן הבית, לפני רבי עקיבא, ועליו נאמר שמשנתו קב ונקי, והשני שהיה תלמידו של רבי עקיבא.
אך לפי זה יהיה קשה מבעל סדר הדורות, שהיה גדול והצמח צדק מביאו, שלומד שהיה רבי אליעזר בן יעקב אחד והאריך ימים. וגם אם נתרץ בנוגע לבעל סדר הדורות, יהיה קשה מהרמב"ם, הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות מביא את שמות התנאים, והוא מביא פעם אחת את השם רבי אליעזר בן יעקב, מכאן משמע שסובר שהיה אחד, והוא מונה אותו בזמן בית המקדש השני ושראה את החורבן.
והביאור בזה בפשטות: היו שני רבי אליעזר בן יעקב, והרמב"ם הביא רק אחד, כי הרמב"ם לא מביא את כולם, שהרי יש עוד שהוא לא הביא, ויש בזה סיבות שונות: הוא הביא רק את מי שההלכה כמותו כי הוא אחרון שהרי "הלכה כבתראי", או מי שהוא כרב ותלמיד שאז הלכה כרבו, וכיוצא בזה. ולכן את רבי אליעזר בן יעקב הראשון, שהלכה כמותו בכל מקום כי היה "קב ונקי", הרמב"ם מביא, כי זה נוגע להלכה. אבל בנוגע לרבי אליעזר בן יעקב השני, תלמידו של רבי עקיבא, שלא נוגע להלכה, לכן הרמב"ם לא מביאו.
אך מקשים על זה האחרונים, שהרי מצינו בגמרא מסכת עירובין דף סב, כשמדברים על רבי אליעזר בן יעקב שחולק עם רבי מאיר, ומכאן מוכח שמדובר על רבי אליעזר בן יעקב מתלמידי רבי עקיבא, שהרי רבי מאיר הוא מתלמידי רבי עקיבא, ושם נאמר שההלכה כרבי אליעזר בן יעקב, כי הוא קב ונקי, ולכן הלכה כמותו!
והנה עונים על זה על פי האבות דרבי נתן, שם איסי בן יהודה מונה את שבחי תלמידי רבי עקיבא, ומונה את רבי אליעזר בן יעקב ביניהם, ומכאן מוכח שמתכוון על רבי אליעזר בן יעקב השני, וכותב עליו שבחו שהוא "קב ונקי", ולפי זה יוצא בפשטות, שהיו שני רבי אליעזר בן יעקב, ושניהם מובאים קצת ומצד שני הלכה כמותם, ולכן שניהם נקראים בשם "קב ונקי".
ואם כן קשה מדוע לא מוזכר ברמב"ם?
כאן עצר הרבי בבירור העניין אם היו שני תנאים בשם זה או אחד, והמשיך בזה בשיחת שבת פרשת בהעלותך תשמ"א, למסקנה מעניינת:
יש כלל, הלכה כרב בממונות וכשמואל באיסורים. ודאי שיש הלכה כמותם בדברים אחרים גם, אבל הכוונה היא כשחולקים בנושאים אלו, מכיון שהם היו מומחים בנושאים אלו, שם ההלכה תהיה דווקא כמותם. וע"ד זה, יש מגדולי ישראל שהתעסקו במיוחד בתולדות התנאים ועם ישראל, בשונה מאחרים שהתעסקו בעוד דברים וזה לא הייתה התמחותם המיוחדת.
כשאין מחלוקת ניתן ללכת בדעה גם של מי שזו לא הייתה התמחותו, אבל כשיש מחלוקת אנו נבחר להלכה את מי שזה נושא התמחותו.
ומכיון שלא מצינו בין גדולי ישראל, אלו שהתעסקו במיוחד בתולדות התנאים, שיש שני רבי אליעזר בן יעקב, לא הרמב"ם שבהקדמתו לפירוש המשנה מונה את כל התנאים לפי סדר הדורות, ומביא רק שם אחד של רבי אליעזר בן יעקב, ואם היה שניים היה צריך להביא את שניהם, כי שניהם הלכה כמותם, אלא מוכח שהיה אחד.
וגם בספר סדר הדורות, שמובא בספרי חסידות, לא מוזכר שהיה שניים, אפילו שעל אחרים הוא כן כותב שהיה שניים, ואדרבה, כותב שהיה אחד והאריך ימים.
ואף רש"י ותוספות שכותבים בכמה מקומות על תנאים אחרים שהיו שניים באותו השם, לא כותבים כך על רבי אליעזר בן יעקב.
ומי שאומר שכן היו שני רבי אליעזר, הוא עם דרך חדשה בלימוד, שדרכו לא הייתה מקובלת על גדולי ישראל.
לכן מסתבר לומר שהיה אחד והאריך ימים.
ובנוגע לשאלה, כיצד מצינו שהיה גדול עוד בתקופת החורבן ונאמר עליו "קב ונקי", ועם זאת מצינו אותו עם תלמידי רבי עקיבא, יש לומר, היות "איזהו חכם הלומד מכל אדם", לכן הוא לא ראה את עצמו כאחד שהיה קודם וכבר נקרא קב ונקי, אלא תמיד הלך מחיל אל חיל, והמשיך ללמוד גם מרבי עקיבא, וחזר תורה מרבי עקיבא ומתלמידי רבי עקיבא.
על משנתו של רבי אליעזר בן יעקב, בפרק הבא בעזרת ה'.
Comentarios